עיקר מעשיהם של הבנים תלוי בהורים: אם מתנהגים הם בדרך הישרה, בדרך התורה והמצווה, גם בניהם עושים כמעשיהם. אשר על כן יזהרו הורים בחינוך בניהם, שהם היסוד של חיי האדם. ...
התוכחה תהיה בבחינת שמאל דוחה וימין מקרבת. ואפשר לומר גם בזה לא עשה נוח כשורה, שדחה את בנו חם וזרעו מכל וכל, שאמר: 'ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו', והעבד בהפקר - נוח לו. היה מן הראוי לנזוף בו על מעשי התועבה, ולהענישו, אבל לא להרחיקו לגמרי, שכל הדורות יהיו עבדים ויסבלו מעונש אביהם. ועל כגון זה הצטער אלישע הנביא, עליו השלום, שדחה את גחזי בשתי ידיו וקללו שתדבק בו צרעת נעמן ובזרעו לעולם. אם גחזי חטא, זרעו מה אשם?! 'ומשלם עוון אבות על בנים לשונאי' כתוב - שהולכים בדרכי הוריהם, ויכול להיות שזרעו יהיו צדיקים, ועל זה נצטער אלישע הנביא, עליו השלום, וירד דמשק להחזירו לגחזי, ולא הסתייע הדבר כי גחזי דחהו, באומרו למדתי ממך, 'כל המחטיא את הרבים אין מספיקים בידו לעשות תשובה', והוא החטיא את הרבים. הרי לך שזו לא דרך תוכחה הרצויה בעיני א-להים ואדם.