מקצת שבחו

חכם שלמה בכור חוצין נולד לאמו ולאביו בשנת תר"ד (1843) בבגדד שבעירק.  

תורתו למד במדרש בית זליכה מפי החכם עבדאללה סומך. 

הרבה לכתוב בכתבי עת העבריים הראשיים של תקופתו: 'הלבנון', 'הנגיד, 'הצפירה' ו'החבצלת'\ ובכתבי העת בערבית-יהודית 'מבשר' ו'פרח'. השתתף וייסד אגודות תרבותיות וחברתיות בבגדאד כ'חברת מקיץ נרדמים', שימש ראש הסניף הבגדאדי של 'חברת שומרי תורה', וסגן נשיא של 'חברת שומרי מצווה'. שימש מנהל 'מדרש תלמוד תורה', והיה מורה לתלמוד בבית- הספר של חברת 'כל ישראל חברים'.

בשנת תרכ"ז (1867) פתח בית-מסחר לספרים ולכתבי-יד, ובשנת תרמ"ח (1888) ייסד בית דפוס, והוציא לאור למעלה מ-70 ספרים. גולת הכותרת של מפעלו הספרותי הוא קיבוץ של כ-150 סיפורי מעשה ממסורת ישראל, חדשים גם ישנים, בשלושה כרכים: 'מעשה ניסים', 'מעשים טובים', ו'מעשים מפוארים'.

חכם שלמה בכור חוצין נפטר ביום ח' תשרי תרנ"ג (1892) ונקבר בבגדד.

בין חיבוריו: 'תלמוד קטן' - חידושים בתלמוד, אליו מצורף קובץ הנחיות מוסר לתלמידים בשם 'חנוך לנער'. חלק מאגרותיו נדפסו בספרו של לב חקק, 'איגרות הרב שלמה בכור חוצין'.