ואודה לאל עליון שלא עזב אותי ולא השבית לנו גואל, והלימוד הזה התמיד עד היום כחמישים שנה. באותה תקופה גם התוודענו למנהג הדף היומי האחיד לכל העולם, והתחלנו בלימוד הדף היומי ומשנה יומית והלכה יומית שמי שקרא בהם יום יום. מסיים בשבע שנים כל התלמוד. שמחתי בזה מאד לעצמי, וציוויתי בני ונכדי וחתני לקבוע בזה עתים לתורה. חלק מהם, תורתם אומנותם, בישיבות ברוך ה', ויש חלק שעובדים בחוץ ומשתתפים בשיעורי הדף היומי. ואני בלי נדר קבעתי שבכל שבת אשתדל לחדש משהו בסוגיה של אותו יום, ולכתוב אותו במוצאי שבת, כי ראיתי בספר 'שי למורא', זיכרונו לברכה, שכל המחדש בשבת חידוש תורה עושים לאביו ואמו בעולם הבא כתר תורה ועטרה. לכן אמרתי אולי אזכה להחזיר מצבת כבוד להורי, על מה שעשו לי וזיכו אותי עד היום, תודה לאל.