מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד מניין תורה כגמילות חסדים, וצריכים לאחדות ולעסוק בתורה.
'בהנחל עליון גויים בהפרידו בני אדם. יצב גבולות עמים למספר בני ישראל' - 'בני ישראל': גימטרייה תר"ג - וכשישראל עושים רצונו של מקום, ויהיו באחדות אחד ועוסקים בתורה, אז מאיר עליהם שם ה' ושם אדנות שהם ח' אותיות, ועם תר"ג הרי תרי"א - כמניין 'תורה' וכמניין 'יראת' (שמיים) וכמניין 'גמילות חסדים' - אז לוקחים ישראל כל השפע של הקדושה לעצמם. ...
ואם, חס ושלום, אינם עושים רצונו של מקום אזי: 'בהפרידו בני אדם' - כיוון שאין בהם אחדות ולא תורה. מה שאין כן 'כי חלק ה' עמו' - כשיהיו מייחדים שם ה' ושם אדנות אזי 'יעקב חלק נחלתו'.
חכם שלמה סוכרי, עטרת שלמה דף ו' עמ' ב', דפוס ההשקפה, ירושלים, תרס"ב (1902) מתוך 'החכם היומי'
