'הווי מתפלל בשלומה של מלכות' - כאשר נלטוש עין בדברי התנא להתעורר על דברי קודשו, נראה כי כוונתו בזה לבל יעלה על דעת האדם כי פחדו ליראתו מפני המלך הוא מיראת העונש, אולם מי שיש לו לב מבין, ישכיל ויבין כי מלבד יראת העונש, הכרחי מאוד להיות כפוף תחת יד המלך לשמוע בקולו ולדבקה בו באהבה עזה, כי המלך הוא ציר ממרום, שלוח פה בארץ, והשם הוא שבחר באדם הזה להיות מלך, ולשומו לשומר האנשים בארצות החיים. ואם ה' אצל מכבודו ויתן לו להיות מרומם על כל בני תמותה, אם כן גדול הוא החוב על כל איש ואיש להוקירו ולאהבו בכל לב ונפש. לשמור פקודתו ולהתפלל בעד שלומו והצלחתו, כי שלומו והצלחתו הוא הצלחת עמו וארצו. ועל ידי הנהגת ממשלת המלכות להעניש המורדים והפושעים, על ידי זה שוכני ארץ יושבים שלווים ושקטים - 'שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו'. ומוזהרים אנו בזה שלא להיות כפויי טובה, חס ושלום, כי מכיוון שהמלכות מגונן עלינו, ובמשפט יעמיד ארץ, מחויבים אנחנו להתפלל בעד שלום המלכות. וכן מצינו באברהם אבינו, עליו השלום, שהתפלל בעד אבימלך. ויעקב אבינו, עליו השלום: 'ויברך יעקב את פרעה', וכן ציווה ירמיה הנביא, עליו השלום, לבני הגולה: 'ודרשו את שלום העיר ... כי בשלומה יהיה לכם שלום'.