מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מלמד שלא יהיה שונא לשום אדם בעולם, יהיה מאיזה אומה שיהיה.
כלל העולה, שלא יהיה שונא לשום אדם בעולם, יהיה מאיזה אומה שיהיה, כי אין לנו עסק בענייני הדתות וכמו שכתוב: 'כי כל העמים ילכו איש בשם א-להיו ואנחנו נלך בשם ה' א-לוהינו'. ויזהר מאוד מאוד, שלא לגרום שום צער לשום אדם, ואפילו לגנוב דעתו, וכל שכן שלא לגנוב ושלא לגזול במידה במשקל ובמשורה. וכל דבר שאינו רוצה שיעשו לו, אל יעשה הוא לאחרים. וכל מה שירצה שיעשו לו בני אדם, יעשה הוא לאחרים. כי אחר שכל הנבראים מאדם הראשון, שהיה יציר כפיו יתברך, נברא בצלם א-להים, והוא הוליד בצלמו כדמותו, ומטבע זה לא נפסל עד היום ועד סוף כל הדורות, כן יהיה תמיד, חתום בחותמו יתברך. וגם כמו שכתבנו לעיל: כי כל בני האדם הם כגוף אחד, מחובר מאברים רבים, וכל אחד צריך לחברו ... אם כן ראוי לאדם לאהוב את מין האדם בכלל.
חכם יוסף ניסים בן אדהאן, מעשה בראשית, חלק ב', עמ' 410, הוצאת מכון הכתב, ירושלים, תשמ"ו (1986) מתוך 'החכם היומי'