מקצת שבחו
חכם ראובן בן אברהם נולד לאימו ולאביו אברהם בעיר אשטיפי שביון.
לאחר שגדל בתורה, שירת בקודש כמלמד תלמידים. תוך כדי כך עסק בחיבור ספרו 'תיקוני הנפש', שנכתב בשפת הלאדינו, כדי לזכות את הרבים, שלא שלטו בלשון הקודש. בשנת תקכ"ה (1765) הדפיס את הספר בשלוניקי, ובהמשך הדפיס גם חלק ב' של ספר זה.
חכם ראובן בן אברהם זכה ועלה לארץ ישראל, התיישב בירושלים, וחבר לחבורת ישיבת המקובלים 'בית אל'. בירושלים נשא לאישה את בתו של חכם אברהם בעלול מחכמי ירושלים, ועסק בתורה בישיבת 'חסד לאברהם' ו'בניין שלמה' אצל החכם דוד פארדו.
בשנת תקמ"ה (1785), נקלע לקשיי פרנסה, מאחר שהעסק שהשאיר בעיר אשטיפי לא הניב את פרותיו. הוא יצא חזרה לעיר הולדתו, ועמו לקח את אחד מכתביו, כשהוא מעוטר בהסכמות חכמי ירושלים כדי לאסוף כסף להדפיסו. בדרכו הגיע לסופיה שבבולגריה, למגנסיה, ולבסוף לעיר הולדתו, ביוון הדפיס את ספרו 'דרך ישרה'.
אחר הדפסת ספרו סובב בין קהילות ישראל, ביוון טורקיה ואיטליה, שם הדפיס את ספרו 'דרך ישרה' בפעם השנייה. לאחר מספר שנים בניכר, חזר לירושלים, נפטר ונטמן בה.
יום פטירתו אינו ידוע לנו, אנו מציינים אותו ביום ז' באדר, שכל נשמות חכמי ישראל כלולות במשה רבינו.
