כל אחד מישראל נחלק לו חלקו מסיני, ומי שהיה למעלה למעלה - נחלק לו מעשה מרכבה וכיוצא. ומי שהיה יותר למטה - נחלק לו גמרא וכיוצא. ואין לך אדם פחות שבפחותים, דהיינו שהיה בשיפולי ההר, שלא נחלק לו מקרא ופירושו. ולהשיג מה שנחלק לו בסיני צריך ב' דברים: האחד, ידיעה, והשני יראת שמיים. נמצא מי שיש בו יראת שמיים, וידע וטרח ולמד פסוק אחד, וב' או ג' סדרים של משנה, ואינו יכול להשיג יותר, אז נודע לו שלא נחלק לו אלא פסוק. ... ואם יאמר שלא יוכל להשיג יותר מפסוק, אומרים לו: 'איך ידעת זאת?! אם היית טורח ויגיע היית משיג יותר. נמצאנו למדים, שלצאת ידי חובתו צריך להשיג מה שנחלק לו מסיני, וגם צריך לטרוח ולהשיג דבר מה יותר. ואין אדם יוצא ידי חובתו, אלא אם כן, הוא בעל יראה ויגע וטרח בלימודו יותר מכדי יכולתו, ואינו יכול להשיג יותר.