'לא נתפזרו ישראל לבין האומות אלא לקבץ גרים' - הכוונה הוא שיש נשמות של קדושה בעמקי הקליפות, שנפלו שם מחמת השבירה, וגם בחטאו של אדם הראשון, והנה כל שבעים השרים, כל אחד לקח חלק, מאלו הנשמות והניצוצות. והנה בהיות ישראל בתוכם בגלות, מתגיירים כמה וכמה, ונכנסים תחת כנפי השכינה. וכשיושלם הבירור יבוא המשיח.