יש חשקה נפשו בתורה, ויש בצדקה, ויש בגמילות חסדים, וההיקש ביתר מצוות. וגם בתופסי התורה יהי חילוף: זה חושק בתורה, וזה במשנה, וזה בתלמוד, וזה באגדה, וזה במעשה מרכבה, ומה נשתנו זה מזה? - אך הנה ידוע מרבותינו זיכרונם לברכה: כי כל הנפשות, אשר התעתדו לבוא בעולם עד סוף כל הדורות, שם במעמד הר סיני היו, ושם נמצאו. וכל נפש ונפש מישראל, יש לה אחיזה בתורה זה בבחינת חלק מצווה זו, וזה בזולת, וההיקש בכל השאר. וכל אחת מהנה, בחלק שאחזה בו, הוא תיקונה, ואושרה לקנות בו חיי העולם הבא. ... וכוונת התנא לומר: אל יקשה לאיש השגת העולם הבא, כי הנה ידמה לעיר שסביבותיה דרכים רבים, אין מספר, ובכל אחד ילך איש עדיה, כן בכל דבר שיאחז צדיק הוא דרכו ללכת לעולם הבא, כל אחד בבחינת חלק נפשו, ומאליו הוא חושק בעולם הזה, בצריך אל המתייחס אליה, כי הוא חלקו לבוא אל העולם הבא.