מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מלמד תועבת ה' על עשיר, המרמה את הבריות, לגנוב להם.
'תאבד דוברי כזב, איש דמים ומרמה' - שהוא עשיר, הן לו דמים, והוא מרמה את הבריות, וגונב להם - יתעב ה', שה' שונאו. רעת השקר ידועה לכל, בין לישראל, בין לאומות, בין לגדולים, בין לקטנים, בין עשירים, בין לעניים, בין לאנשים, בין לנשים, בדברים של שמים ובדברים של העולם. ולישראל יש איסור נוסף, והוא חילול השם, חס ושלום, עד שיאמרו אומות העולם עליהם שסתם עברי - שקרן. ומי גרם זאת? - עמי הארץ, שאינם יודעים חומר שבו, ונראה להם כהיתר, ואומרים מה איסור יש אם לא יקיים את דברו. סוף דבר הכל נשמע, שהיה בדעתו לאמת את דבריו וה' לא עזרו, וזה שקר.
חכם רחמים מאזוז, כסא רחמים, תהלים ה, דף ו עמ' ב, הוצאת נסים חדאד, אשקלון, תש"ן (1990) מתוך 'החכם היומי'