וידוע שלימוד התורה אינו שווה בכל אדם, אלא כל אחד לפי ערך חוכמתו, שאם יכול לעסוק בגמרא, לא הותר לו ללמוד בספר הזוהר או תהלים תמיד. אלא יאחז בזה וגם מזה אל ינח ידו. ויהיה לימודו בנחת, ויבין כל דבר על האמת. וכן על זו הדרך, אם מוחו סובל חכמת הקבלה ויש בו כל תנאיה, ילמוד גם דרך האמת, ויקבל הדברים מהמקובלים האמיתיים, ואל יסמוך על דעתו בזה, וילך אל חכמים ויחכם. וצריך שיהיה המקום נקי ובגדיו נקיים וגופו נקי ממאכלות אסורות. וגם מאכלו יהיה מן ממון של היתר, ומה טוב אם יהיה מיגיע כפיו. ואם יש לו במה לקנות ספרים - ילמוד בספריו. ואם יזדמן לפניו איזה ספק באיזה דין, ישאל למי שגדול ממנו בחכמה או במניין, ואל יסמוך על דעתו, אלא על דעת הרבים, והם יהיו לו לפה. ועשה אזנך כאפרכסת לשמוע בלימודים. והם סגולה ליכנס בלב יותר מהלומד.