'יהושע בן פרחיה אומר: עשה לך רב, וקנה לך חבר...' , ו'רבן גמליאל אומר: עשה לך רב, והסתלק מן הספק, ואל תרבה לעשר אומדות'. - ראוי לדעת מה חידש רבן גמליאל באזהרתו זאת על מה שהזהיר יהושע בן פרחיה לעיל ... ונראה כי יהושע בן פרחיה דיבר בעשיית הרב ללמדו תורה. אמנם רבן גמליאל דיבר שאף אחרי שלמד תורה יעשה לו רב להיותו נמלך עמו בכל הדבר הקשה שיבוא לפניו. ...
והנה מתוך אזהרה זו ילמוד האדם, להחמיר על עצמו בכל דבר ספק שיבוא לידו, לבלתי היכשל באיסורו. לכן אמר כי עם כל זה, אם לפעמים יקרה מקרה ולא יזדמן הרב להתייעץ עמו, 'אל תרבה לעשר אומדות' לעשות כמי שמעשר מאומד, שכדי לתקן פירותיו, ירבה במעשר עד שיצא מכלל ספק מעשר שבפירותיו. גם אתה תתנהג בדרך זה בכל ספק שיבוא לידך, תחמיר על עצמך במותר לך לצאת מן הספק, כי אין נכון לעשות כן פעמים רבות, רק לעתות בצרה שיהיה ספק בדבר חמור, וצדדי הספק גם כן אין בהם הכרע, רק במאזנים ישאו יחד. אמנם בשאר ספקות השתדל עד שתעמוד על אמיתתם לדעת להיכן הדין נוטה, להקל או להחמיר. ולפי זה אומר 'ואל תרבה לעשר' - אין כוונתו להזהיר על המעשר, אלא על הספק שיספק לאדם, ונשא משלו במעשר מאומד לפי שהוא דומה לו כאמור, ולכן נקט 'ואל תרבה'.