'בת קול יוצאת ומכרזת בכל יום: שובו בנים שובבים', ו'בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת: אוי להם לבריות מעלבונה של תורה'. - ולעניות דעתי נראה לפרש: הוי רץ למצווה קלה כבחמורה' - רוצה לומר: אותה שהיא קלה בעיניך, שהיא לשמוע קול המוכיח ודורש, וגם קלה שאין בה לא צער ולא חיסרון, והם דברי אדם כמותך, ואוזן בשר דווקא קל לשמוע, אף על פי כן צריך להיזהר בה, שעל ידה תזכה ל'חמורה', רוצה לומר שתשמע באוזן הלב מבת קול. ומה שאמר 'כבחמורה' - כמו זריז ושמח ומתעורר בשמע לב, כך צריך לקבל דברי הדורש ולשמוח ולהתעורר. ולא יהיה קל בעיניו, אלא יחשוב כאילו המלך מדבר לו, שהוא שלוחו של מלך ופתגמו ממלל. ועל ידי זה יזכה לבת קול באוזן הלב, ובורח מן העבירה. רוצה לומר שעל ידי זה תהיה בורח מן העבירה ותעשה תשובה ותיטהר.