מקצת שבחו
חכם יוסף בוכריץ נולד לאימו ולאביו ר' אברהם, בשנת תרמ"ה (1885), בג'רבה.בילדותו למד אצל חכם דוד הכהן גדישא. מאחר ופרנסת ביתו היתה דחוקה, נאלץ להפסיק תלמודו ולסייע לאביו בפרנסת הבית. כששמע על-כך, חכם מעתוק עתוגי הכהן עשה הסכם עם אביו, לדאוג למחסור ביתו ע"י פרנסי העיר, ובלבד שבנו יחזור ללימודיו, וכך היה. חכם יוסף בוכריץ חזר לשקוד על תלמודו והחל ללמוד מרבה של ג'רבה, חכם משה זקן מאזוז. לימים התמנה חכם יוסף בוכריץ לעוזרו, וזכה לשמשו.
בשנת תרע"ה (1915), לאחר פטירת רבו, נקרא לכהן כדיין ברובע היהודי חארה זע'ירה (השכונה הקטנה) בג'רבה, והוא בן שלושים שנה בלבד.
בשנת תרפ"א (1921), התבקש על ידי אנשי קהילת זרזיס לכהן כרב העיירה. בה כיהן במשך כשלושים שנה עד פטירתו. חביב ונערץ היה על בני הקהילה למגדול ועד קטן, והכל ראוהו כאב.
אף שכל ימיו היו קודש ללימוד התורה, ייחד רבנו מזמנו למעשי צדקה וחסד, והתייגע בעצמו לדאוג לצרכי העניים. בשל גדולתו העצומה, לא היה מניח לאחרים לזכות במצות הצדקה, והיה בעצמו מכתת רגליו ברחובות קריה, ועובר מבית לבית, לאסוף מצרכים עבור עניי העיר. לאחר מכן היה נושא בידיו סלים כבדים עמוסים מכל טוב, וסובב מבית נצרך למשנהו, ומעניק להם במאור פנים מתכולת הסלים.
פעם דרשו ממנו אנשי ועד הקהילה למסור את שמות מקבלי התרומה. מכיוון שלא רצה לביישם, סירב לתת שמותם, ודרש לנכות ממשכורתו את סכומי הכסף שהיה נותן לעניים.
חכם יוסף בוכריץ חיבר מספר חיבורים, שיצאו לאור לאחר פטירתו, והם: 'יוסף לקח', ב' חלקים - חידושים על התורה ודרושים, 'זיכרון יוסף' - חידושים ושו"ת על ארבעת חלקי השולחן ערוך, ו'זכות יוסף' - דרושים.
ביום ה' באדר תש"ט (1949), השיב חכם יוסף בוכריץ את נשמתו לבורא, והוא בן שישים וארבע. שלושים שנה לאחר פטירתו, ביום ראש חודש אלול תשל"ט,(1979), זכה והועלו עצמותיו לארץ הקודש, ונטמן בהר הזיתים.