'הנה תאבתי לפיקודיך, בצדקתך חייני. ויבואני חסדך ה', תשועתך כאמרתך' - כתב במדרש תהלים, שהחסד מעולם ועד עולם, אבל הצדקה לשלושה דורות, שנאמר: 'צדקתו לבני בנים'. יעיין שם.
ולכן מתחילה שאל דבר קטון - מידת הצדקה, ואחר כך אמר: 'ויבואני' גם כן 'חסדך' - שהם מעולם ועד עולם. ואמר: 'תשועתך כאמרתך' - הכוונה תכף, 'כאמרתך', לפי שפעמים, הטוב הנגזר על האדם, מעכבו החטא והעוון, מלבוא מהר, לכן התפלל עתה שיבואהו החסדים, תכף ומיד, כאשר יצא דינו מלפני הבורא, ואל יעכבהו כל חטא ועוון.