מקצת שבחו

קס וובשט אייטבג נולד לאביו אייטגב טמנו ולאימו ישבת אלמו בשנת תרס"ו (1906) בגורבה בגמדר, באתיופיה.

בילדותו עבר עם משפחתו לגאנה במחוז גונדר, ומשם עברו לסקלט. בסקלט, נשא לאישה את מרת מרום ילסה ונולדו להם שני ילדים. הם התפרנסו מחקלאות, וקס וובשט אייטבג היה מקדיש לילותיו ושבתותיו ללימוד תורה. כדי להעמיק בלימודיו, עזב את משפחתו, למשך שבע שנים, במהלכן, הוסמך לקס ע"י הנזירים. לאחר הסמכתו חזר למשפחתו בסקלט, לצר עבודתו החקלאית, שימש קס של בני קהילתו.

בשל מתחים עם הנוצרים בסקלט, עזב עם קהילתו לכפר אזזו, שליד העיר גונדר, משם עברו לכפר היהודי הגדול אמבובר. הכפר שהוקם ע"י צעירים יהודיים בראשם פרופ' תאמרת עמנואל, עוד בתקופת הכיבוש האיטלקי בשנת תרצ"ו (1936), שימש מרכז רוחני לכל יהודי גונדר, ובו קיימו את הכינוס המרכזי בחג הסיגד.

קייס וובשט אייטבג הקים וניהל באמבובר בית כנסת ובית ספר לילדים, והתנדב לפיתוח תשתיות וסלילת כבישים, וכן היה פעיל בהקמת מושבה סמוך לגבול עם סודן.

בשנת תשל"ב (1972), בהתערבות יהודי אמריקאי, מאיר לוין, ובעזרת חזי עובדיה, עלו בנו וכלתו של קס וובשט אייטבג לארץ ישראל, והתיישבו במושב בית מאיר. בשנת תשל"ג (1973), לאחר לחץ כבד על ממשלת ישראל, עלה קס וובשט אייטגב לארץ ישראל יחד עם משפחתו, והם התיישבו במעון עולים סמוך לרמלה. עם הגיעו לארץ, נפגש קס וובשט אייטבג עם הראשון לציון, מרן החכם עובדיה יוסף, שפסק כי 'ביתא ישראל' הם יהודים לכל דבר, פסיקה שהובילה להחלת חוק השבות על יהודי אתיופיה.

קס וובשט אייטבג למד את השפה העברית במהירות, והתפלל בקביעות בבית הכנסת לעולי מרוקו על שם רבי דוד ומשה. בעלייתו סלל את הדרך לרבים מבני קהילתו שעלו אחריו לארץ. הוא דאג לקליטתם, ושימש קס ליהודי 'ביתא ישראל' ברמלה. ביתו היה פתוח לכל מבקש, ובמשך שנים פקדו את ביתו מאות צעירים מהקהילה העולים מאתיופיה, להם שימש כאב. קס וובשט אייטגב היה ממייסדיי חג הסיגד בארץ ישראל, כשמטרתו בארץ הייתה גם כדי להתפלל על שאר אחיו הנמצאים באתיופיה ולעורר את המודעות הציבורית לכך. קס וובשט אייטגב השתתף בצעדה לכנסת ישראל על מנת לעורר את דעת הקהל למצבם של יהודי אתיופיה. 

קס וובשט אייטגב נפטר ביום כה' בתשרי תשנ"ה (1994).