כי ילקה השמש, כאשר הירח יושם בינו ובינינו, ויכסה אז קצת מאורו מעינינו, כי אף על פי שהירח קטן מאוד לגבי השמש, הנה יכסנו מצד קרבתו אלינו, כאדם אשר ישים דינר אצל עינו, הנה יכסה מעינו מרחק רב מן השמים, וכפי הזמן, כאשר יעבור על אחד מן הכוכבים, הנה יכסה אורה מעינינו, גם על זה האופן, שנכנס גוף אחד בינתיים, ומקבל את האור הראוי לכוכב ומחשכחהו, כן יקרה לבני ישראל, והוא חושך ליראי ה', והוא במה שלא הניח מידה טובה לישראל, והמידות הטובות והמעלות הראויות לישראל, הנה לחרפתנו הנם בעמי הארצות אשר אנו ביניהם, לא בלבד בגרים אשר על זה אמרו זיכרונם לברכה: 'קשים גרים כספחת' מצד זה, אלא נוסף בזאת פעמים כמו שאמרו זיכרונם לברכה: 'כמקולקלים שבהם עשיתם, כטובים שבהם לא עשיתם', והביאו ראיה ממלך אדום אשר העלה בנו על החומה, וכן מעגלון מלך מואב, אשר קם מעל הכסא כאשר נאמר לו דבר א-לוהים לי אליך, וכן ממה שנאמר: 'כי עברו איי כתיים וראו, וקדר שלחו והתבוננו מאוד, וראו הן היתה כזאת. ההמיר גוי א-להים' - הנה הגויים, אשר אנו בהם, נלמד מהם הלבושים והגאווה, ולא נלמד מהם ההשקט בתפילה. אנו כהם לאכול מגבינתם ומיינם, ולא כהם על המשפט הצדק והיושר. אנו כהם לגלח זקן ולתקנו כהם, ולא כהם לבלתי היות בפיהם קללה ושבועה בשם ה'. אנו כהם ללכת לבתי מרתף ולבתי שחוק ולא כהם לבלתי הנקם ולבלתי שמור איבה בלב. אנו בהם לזנות את בנותיהם ולא כהם לישא וליתן באמונה ובצדק, באופן כי המידות אשר היו ראויות להיות במעלה יתירה בנו, הנה בא גוף אחר בינינו, לכן השמש וקבל אורן עד כי נתקיים מאמר חכמינו זיכרונם לברכה: 'כמקולקלים שבהם עשיתם, כטובים שבהם לא עשיתם', אם כן לא יתמהו על אורך ורוחב גלותנו כי ככוכבים היתה הקללה ולכן היא גדולה, אולם אם תאמר אין להם סוף וקץ חס וחלילה , על זה הבטיחנו ה' יתברך 'והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים' , והוסיף 'לעולם ועד' לומר שלא תרדנה, ולא יכוסו בעבים, ולא יחשכם אור אחר ולא יושם גוף אחר לקבל אורם כי כולם יהנו מאורם כי יקבלו מאת ה' שנאמר ' כי ה' יהיה לך לאור עולם ושלמו ימי אבלך'.