שכל התורה כולה, אין לך כל אות ואות, שאין עליה אורות גדולים, יבהילו הרעיונות, ואשר אתה רואה שלפעמים ילמוד האדם משנה אחת או פרשה אחת, ולא ימצא בה מאומה לחדש. אין זה מפאת התורה כי היא כלילת יופי אל הכל, שלכל אחד ואחד היא נותנת לו מעין ברכותיו, כמעיין המתגבר, מכל מה שהוא שואל. כי מי כל מין ומין חכמה, שיש בעולם - ימצא בה. והנה תמצא, שכל באי עולם עברו עליה, והטעימתם מעט דבש מפרי מגדיה, ומנופת צוף מחמדיה עד שהייתה נראית בעיניהם כאיילת אהבים, ובכל זאת אפילו בעידן חדווה, מסווה הבושה עדיין לא רצתה להסירו מעיניה. והנה זה העומד לקראתה, ומסתכל ביופייה ובהוד יפעתה, הוא מדמה בדעתו, שכבר מסרה לו המפתחות.