והנה אין ספק, שלא ידמה אדם, כי הצדיקים בפטירתם, בהיותם שוכני עפר, בטלים מן העבודה והייחודים ה"ו, כי הם מייחדים תמיד בסוד נשמתם ורוחם ונפשם, העולות למעלה, המייחדים חכמה עם בינה בסוד נשמתם, ותלמוד תורה עם מלכות בסוד רוחם, ומים נוקבים שלהם בסוד נפשם, ומה גם בחצי הלילה הוא משתעשע בסוד רוחי הצדיקים שבגן עדן, כמבואר בזוהר, ולא עוד, שהם מזדווגים בגן עדן ומולידים נפשות לגרים כמבואר בפרשת 'שלח לך', אלא שסוד עבודתם וייחודם, בהיותם בחיים, הולכים ומתחדשים ומוסיפים כוח למעלה, מדי יום ביום, ומאירים באצילות אור לאין ערך, בכל יום נוסף על חברו. האומנם, אחר פטירתם מייחדים כאשר כבר עשאוהו בעודם היותם בחיים, וגם הם שם מתפללים על החיים .... ומבואר שם בספר הזוהר שאלמלא תפילת המתים, לא היו החיים מתקיימים.