'אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים' - מצאנו בגמרא: רבי יוחנן ורבי יונתן היו הולכים דרך, ונזדמן לפניהם שני דרכים - אחת של עבודה זרה ואחת של זונות. אמרו: אם אנחנו הולכים בדרך של עבודה זרה - אין חידוש, שכבר אנשי כנסת גדולה גזרו וביטלו יצר הרע של עבודה זרה, ורצו לגזור ולבטל את יצר הרע של זנות. ... ותירצו על זה שדווקא אנשים גדולים כמו רבי יוחנן ורבי יונתן, שגדולי מעלה וגדולים בתורה היו, ויכולים הם לכוף את יצרם, על כן יכולים להיכנס באחריות כזאת, והראיה שלבסוף היה, שהזונות ברחו מפניהם מכוח תורתם הקדושה אך שאר בני אדם פשוטים, לא יכולים לעשות דבר כזה. ...
שלא כל אחד יכול לעמוד בניסיון, ובפרט בימינו אלה, ועל זה אמר דוד המלך, עליו השלום: 'אשרי האיש אשר לא הלך' - ואם תאמר כדאי ללכת 'בעצת רשעים' כדי לשבור היצר, כמו שעשו רבי יוחנן ורבי יונתן, על זה אמר: 'כי אם בתורת ה' חפצו, ובתורתו יהגה יומם ולילה' - מי שעוסק בתורה יומם ולילה, וגדול בתורה ובמעלה, יכול להיכנס באחריות כזאת, אבל שאר בני האדם - לא.