מקצת שבחו

חכם יעקב אמאדו נולד לאמו לאביו חכם דוד בשנת תק"ע (1810) באיזמיר. 
אביו חכם דוד אמאדו מגדולי חכמי איזמיר, מחבר 'תהילה לדוד', למד במשך ארבעים שנה את תורת הסוד בחברותא עם הראשון לציון, חכם יוסף רפאל חזן, סבו של החכם באשי חיים פלאג'י, ראש ישיבת 'בית יעקב רבי'. חכם יעקב אמאדו למד בישיבת 'בית יעקב רבי' מפי רבו חכם חיים פלאג'י, שאהבו כבן, וייקרו כתלמיד חשוב.
בשנת תקצ"א (1831) נפטר אביו חכם דוד אמאדו, ובשנת תקצ"ה (1835) הביא לדפוס, יחד עם אחיו חכם חיים משה אמאדו, את הכרך הראשון בספרו של אביו 'תהילה לדוד', ובשנת תר"ד (1844) הוציא לאור את הכרך השני. בשנת תרכ"ו (1866) הוציא לאור את ספרו השני של אביו 'עיני דוד', שגם הוסיף לו הערות.
בשנת תר"א (1841) פרצה שריפה גדולה באיזמיר, חכם יעקב אמאדו פעל לשיקום מוסדות הקהילה, ורק לאחר מכן דאג לשיקום ביתו. הוא הרבה במעשי צדקה וחסד, בגופו ובממונו. היה נאמן לגיוס תרומות עבור ארץ ישראל. סיגף עצמו בתעניות והיה מקבל כל אדם בשמחה. היה מלמד לרבים, והעמיד תלמידים אחריו.
חכם יעקב נשא לאשה את בתו של חכם יוסף בן עזרא, שהיה מרבותיו, ובשנת תרכ"ד (1864) הוציא לאור, יחד עם בנו חכם יוסף אמאדו, את ספרו של חותנו 'שולחן המלך' על משנה תורה לרמב"ם.
בשנת תרל"ב (1872), יצאה עלילת דם כנגד יהודי איזמיר מתושביה היוונים-נוצרים, ושניים מיהודי העיר נרצחו. 
חכם יעקב אמאדו נפטר בראשית שנת תרל"ה (1874) יום פטירתו אינו ידוע לנו, אנו מציינים אותו ביום י"ב בחשוון, יום בו, חכם אברהם פלאג'י', בנו של רבו חכם חיים פלאג'י, מזכירו בהספד בספרו 'אברהם את ידו', חלק ב' דרוש ו'. 
חיבורו 'אמרי אמת' - דרשות, יצא לאור, לאחר מותו, בשנת תרמ"א (1881) ע"י בנו חכם דוד אמאדו. דבריו מובאים גם בספרי רבו חכם חיים פלאג'י: בספר 'דרוש חיים' - דרוש שנשא בשנת תקפ"א (1821) ובספר 'גנזי חיים' - גט שסידר יחד עם חכם אברהם אשכנזי.