מקצת שבחו

חכם דוד פיפאנו נולד לאמו בּוּאֶנָה ולאביו חכם אברהם פיפאנו בשנת תרי"א (1851) בשאלוניקי העות'מאנית. 

ראשית תורתו בבית משפחתו, והוא נכד לחכמים אהרון פיפאנו מצד אביו, ומצד אימו לחכם הדרשן שאול מולכו. היה תלמידו המובהק של החכם באשי של שאלוניקי, החכם יהודה קובו. 

בשנת תרל"ד (1874) ייסד את חברת 'צדקה וחסד', למען עניי העיר ותלמידי החכמים שבה, וכתב קונטרס דרשות בשם 'אהבת חסד'. בשנת תרל"ז (1877) נתמנה לשמש רב קהילת יוצאי מיורקה בשאלוניקי. 

חכם דוד פיפאנו נשא לאישה את מרת סוניה, ונולדו להם: בתו דונה סלמונה ובניו אלברט (אברהם) ומאיר.

בשנת תרנ"א (1891) הוציא לאור את ספרו 'חושן האפוד' - שו"ת, ובשנת תרנ"ג (1893) הוציא לאור את ספריהם של חכם יהודה קובו בשם 'יהודה יעלה', ושל חכם שמואל בן מרדכי מאטאלון 'עבודת השם'. בשנת תרנ"ז (1897) הוציא לאור את ספרו של חכם אברהם בן יוסף הלוי בשם 'עין משפט', ובשנת תרנ"ט (1899) הוציא לאור בוורשה בהגהה מדוייקת את ספר 'תשובות הרשב"א' (ובטעות נרשם שנת הדפוס תרס"ה (1905).

בשנת תרנ"ט (1899) הגיע לעיר סופיה, בירת בולגריה, שבעקבות מלחמת רוסיה-תורכיה, כבר לא הייתה תחת שלטון עות'מאני. הקהילה היהודית שם החלה לגבש את דמותה תוך מאבקים פנימיים חריפים וחילופי דורות בין משכילים, ציונים, המשפחות המכובדות (נוטאבלים) והרבנות הראשית. חכם דוד פיפאנו שימש בפועל רב העיר במשך כשנה עד הכרעת המאבק והזמנתו של הרב ד"ר מרדכי זאב (מרקוס) אהרנפרייז לשמש רבה של בולגריה.

בשנת תרס"ה (1904) פרצה שרפה גדולה בשאלוניקי, שכילתה את רוב כתביו של חכם דוד פיפאנו, בתוכם כתשעה ספרים וקונטרסים. מכל מפעל חייו התורני, הצליח להציל רק מעט שבמעט.

בשנת תרע"ב (1912) עברה שאלוניקי לשליטה יוונית, תוך מעשי הרג שוד וביזה, שפגעו  בקהילה היהודית. חכם דוד פיפאנו מצא מקלט בעיר סופיה בבולגריה, שם הוציא לאור בשנת תרע"ג (1913) את ספרו 'אבני אפוד' - דינים ותשובות. בשנת תרפ"א (1921) התמנה חכם דוד פיפאנו לרבה הראשי של בולגריה. בשנת תרפ"ה (1925) הוציא לאור את ספרו 'חגור האפוד' ואת ספר 'שלשלת רבני שאלוניקי ורבני סופיה'.

חכם דוד פיפאנו נפטר ביום ח' כסלו שנת תרפ"ה (סוף 1924), ומנוחתו כבוד בעיר סופיה.