חכם דוד אמאדו


החכם היומי על לוח השנה:
< אדר א' ה'תשפ"ד February 2024 >
אבגדהוש
    כב/1כג/2כד/3
כה/4כו/5כז/6כח/7כט/8ל/9א/10
ב/11ג/12ד/13ה/14ו/15ז/16ח/17
ט/18י/19יא/20יב/21יג/22יד/23טו/24
טז/25יז/26יח/27יט/28כ/29  
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שגדול המפייסו מנותן מעות, שנותן מעצמו, בלב ובנפש.
'אמר רבי יצחק: כל הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות, והמפייסו באחד עשר ברכות' - אפשר שזהו גם כן כוונת הכתוב: 'מלווה ה' חונן דל' - והוא כמו שכתבו המפרשים: שטעם הדבר שהמפייסו גדול מהנותן לו מעות, זהו משום שבנתינת הצדקה יש טענה: 'מי הקדימני ואשלם' - מי נתן צדקה עד שלא נתתי לו ממון, מה שאין כן המפייסו מעצמו מלב ומנפש, שייטול שכרו מושלם כי רב הוא. וזהו שאמר: 'מלווה ה' חונן דל' - כלומר, שמה שנקרא 'מלווה לה'', זהו דווקא מי שהוא 'חונן דל' - שמרחם עליו, ומדבר על ליבו דברי פיוס ותחנונים, לפייסו על עניותו, ובאיש כזה 'וגמולו ישלם לו' - דווקא, שזהו מן הדין ולא מצד החסד, שהרי בפיוס דברים אין טענת 'מי הקדימני', אלא הוא גמולו ממש.
חכם דוד אמאדו, תהלה לדוד, חלק ב', דף מ"ה ע"ב – מ"ו ע"א, דפוס סעדי הלוי אשכנזי, שאלוניקי, תר"ד (1844) מתוך 'החכם היומי'
הצהרת נגישות