מקצת שבחו

חכם דוד מועטי נולד לאמו ולאביו חכם שמואל בשנת תקנ"ו (1796) בעיר אלג'יר. 

תורתו למד מחכמי העיר אלג'יר, ובתוכם קרובו חכם דוד בן אהרן מועטי. הוא גדל בתורה, ושימש דיין וכראש הישיבה הגדולה 'עץ החיים' באלג'יר. הרביץ תורה ברבים, פסק הלכה וחבר ספרים רבים, שהתפרסמו עוד בחייו. 

בשנת תק"ץ (1830) נכבשה אלג'יר ע"י צרפת, וכ-3,000 מיהודי אלג'יר עלו לארץ ישראל והתיישבו בגליל. הנותרים, אף שמבחינת זכויות האזרח הוטבו חייהם, הרי שמבחינת חיי הדת והמסורת חלה התדרדרות גדולה. חכם דוד מועטי התמודד נוכח האתגרים שהציבה ההשכלה והמודרנה בפני חיי היהודים כפי שניכר בספריו הרבים.

בשנת תר"ד (1844) נסע לעיר ליוורנו על מנת להוציא לאור את ספרו 'נאום דוד' - רמב"ם ודרושים; בשנת תרי"א (1851) יצא לאור שם גם ספרו 'קדשי דוד' - תלמוד; עד שנת תרי"ג (1853) חזר לאלג'יר שם יצא לאור ספרו 'ידי דוד' - תלמוד; יתר ספריו יצאו לאור בליוורנו: בשנת תרט"ז (1856) 'יוסף דוד' - דרושים, בשנת תר"כ (1860) 'לבב דוד' - רמב"ם; בשנת תרל"ו (1876) 'אשר לדוד' - דינים ו'צוף דבש' - תשובות.

מכל ילדיו נותר לו רק בנו חכם משה מועטי, בין תלמידיו הרבים נמנה חכם מסעוד בן יוסף גוזלן מחבר הספר סמד"ר.

חכם דוד מועטי ובנו נאסרו ע"י זדים, הוכו קשות והגיעו עד שערי מוות, בחסדי ה' הצליחו להינצל ולברוח ממאסרם.

חכם דוד מועטי נפטר מדוכא בייסורים, לאחר מחלה ממושכת, ביום ו' שבט בשנת תרמ"ב (1882).