'רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות' - ולכאורה דברים תמוהים הם, שאדרבה אם רוצה לזכות את ישראל, לא היה לו להרבות להם תורה ומצוות ודי באחת או שתים, שלא נתנה התורה למלאכי השרת. אבל על פי ההקדמה שהקדמנו יבוא על נכון, והוא כשיש מצוות הרבה, לא יבצר שיעשה האדם מצווה אחת כתקנה, וזוכה בה לחיי עולם הבא. ...
'קוה אל ה', ושמור דרכו וירוממך לרשת ארץ, בהכרת רשעים תראה' - שהמצווה נקראת 'דרך', כמו שאמר הכתוב 'דרך מצותיך ארוץ', וגם ידוע על חייבים כריתות שחייבה תורה עליהם כרת, לא על דבר שיעשה אותם כולם, אלא אילו לא עשה אלא אחת מהם חייב כרת. ואמרו רבותינו זיכרונם לברכה 'גדולה מדה טובה יותר ממידת פורענות'. אם כן על חיוב כרת כך, קל וחומר שמדה טובה וקיום המצוות שאפילו על קיום מצווה אחת זוכה בה לחיי עולם הבא. וזהו כוונת המשורר 'קוה אל ה' ושמור דרכו', אפילו על מצווה אחת הנקראת 'דרך', ובזה 'וירוממך לרשת ארץ', שהיא עולם הבא. וכי תאמר מאיפה לנו זה, לזה אמר 'בהכרת רשעים תראה', רצונו לומר, מן החיוב הכרת שחייבה תורה אפילו על אחד מהם.