'איזהו דרך ישרה שיבור לו האדם: כל שהיא תפארת לעושיה, ותפארת לו מן האדם'. - שיבור לו מצוות גמילות חסדים, שנקרא 'דרך', וכנזכר שהיא 'תפארת לעושיה' - מן השמים, כי בלעדי גמילות חסדים, גם מי שיש בידו תורה, דומה כמי שאין לו א-לוה. וכנזכר. וגם 'תפארת לו מן האדם' - שיזכה לאריכות ימים ושנים, לזקנה ושיבה שנקראת 'תפארת'. כמו שאמר הכתוב: 'עטרת תפארת שיבה' - שבה יתפאר מן האדם, לקום מפניו ולהדרו. כמו שאמר הכתוב: 'מפני שיבה תקום'. וכמו שמצאנו באביי, שעסק בתורה ובגמילות חסדים, וזכה לאריכות ימים, כמאמר הגמרא. ועוד 'תפארת לו מן האדם' - שיהיה טוב לבריות, ומגיע להם הנאה ממנו, ובכל עת וזמן מזכירים אותו לשבח ולברכה. והיא משלושה מטיבי, שבהם האדם ניכר שהוא מזרעו של אברהם אבינו עליו השלום. ואין לך תפארת מן האדם יותר מזה.