חכם ישראל יעקב חגיז


החכם היומי על לוח השנה:
< חשון ה'תשפ"ה November 2024 >
אבגדהוש
     ל/1א/2
ב/3ג/4ד/5ה/6ו/7ז/8ח/9
ט/10י/11יא/12יב/13יג/14יד/15טו/16
טז/17יז/18יח/19יט/20כ/21כא/22כב/23
כג/24כד/25כה/26כו/27כז/28כח/29כט/30
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד להתעורר באהבה כלפי הבורא שלא עזב חסדו מאבותינו.
זה מה שיעורר לו האהבה, כשיסתכל בטובת הבורא, אשר גבר חסדו עליו, בהשפיע לו מטובו הגדול חסד, וזן ופרנס אותו, ולא חסך ממזונו כלום. ואם איש עני הוא - יש לו לחשוב בדעתו כי אולי הוא דבק בה' יתעלה, וקרוב אליו יותר מהעשיר, שהקדוש ברוך הוא מתהלל על היותו דבק את עני ונכא רוח, וחרד על דברו. ואם מייסרו בעולם הזה בחסרון המזונות, יהיה לכפול שכר בעולם הבא.
וישים בדעתו שהיו בעולם, אנשים חכמים וחסידים גדולים, שסבלו העניות לעבודת בוראם, כגון רבי חנינא בן דוסא ורבי אלעזר בן פדת והלל תחילתו דומיהם. וכל עוד היו מוסיפים אהבה בבורא יתברך, והיו דבקים במצוותיו מאוד, עד שהלל הנשיא אם היה משתכר בסלע, היה נותן חציו לשמור הפתח שיכניסנו לבית המדרש לשמוע בלמודים, וללמד תורת ה' תמימה.
עוד יאהב את ה' כשישיב אל לבו חסדי ה' ורחמיו, אשר הפליא עמו והצילו מכל צרה וצוקה, כי אין אדם שלא עברו עליו סכנות. את שגלויים לו ואת שאינם גלויים לו, כמאמר אין בעל הנס מכיר בנסו. ובפרט בעיני אין לך נס גדול כמו היותנו בין הגויים, שבכל יום ויום עומדים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם. וכל איש ואיש בפרטות לבקש מזונותיו, צריך לילך כמו טלה בין זאבים שאם לא היה הרועה גדול רועה ישראל ברוך הוא אזי חיים בלעונו.
חכם ישראל יעקב חגיז, אורח מישור, ביראת ה' ואהבתו, פרק א', דפוס אברהם ניסן זיס, לעמברג, תרל"ד (1874). מתוך 'החכם היומי'
הצהרת נגישות