'הסר ממך, עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך, עיניך לנוכח יביטו, ועפעפיך יישירו נגדך' - נראה לעניות דעתי לפרש על הדרשן, שדורש מוסר לרבים, שמרננים העם ואומרים עליו, שהוא מקנטר אותם בזה הדרוש, ואין כוונתו לשם שמים כי אם לקנטר. אבל התיקון לזה, אם הדרשן בשעה שדורש, לא יסתכל אנה ואנה כלפי העם, כי אם במה שכנגדו, אזי כך ודאי שכוונתו לשם שמים, אבל אם מסתכל אנה ואנה, ודאי כוונתו לקנטר. מעתה זה אומרו: 'הסר ממך עקשות פה' של העם המרננים אחריך, שאתה מקנטרם בדבריך, שתמיד פיך יהיה מדבר בנחת, וגם 'לזות שפתים הרחק ממך' - רוצה לומר: אף על פי שפיך טוב, ואינך מדבר קשות, אבל לא תעשה אופנים שיראו שאתה מקנטר. ומה התיקון לזה? - זה אומרו: 'עיניך לנוכח יביטו' - ולא אנה ואנה, ועל ידי זה אתה מסיר הלזות שפתים.