'ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח' - פירש רש"י: שהיה בוש וירא לגשת. אמר לו משה רבנו: למה אתה בוש?! לכך נבחרת' - ונראה לעניות דעתי לפרש על פי מה שכתוב במדרש על הפסוק: 'אהבת צדק ותשנא רשע' - אמר רבי אבא בר יודן בשם רבי אבא: משל לבן מלכים שנתגאה לבו עליו ולקח את הסייף לחתך את אביו. אמר לו המחנך שלו: אל תייגע את עצמך. תן לי ואני חותך. הציץ המלך עליו, אמר לו: יודע אני להיכן היתה כוונתך, מוטב שיתלה הסירחון בך ולא בבני. חייך, מן הארמון שלי אין אתה יוצא, ומתוך שולחני אתה אוכל, ועשרים וארבע מתנות אתה מקבל.
ועל זה נאמר: 'ומן המקדש לא יצא'. אמר לו הקדוש ברוך הוא לאהרן: 'אהבת צדק' - אהבת לְצַדֵּק את בני, ושנאת מלחייבם, 'על-כן משחך א-להים א-להיך'. עד כאן המדרש. - ולפי זה פשוט, שאהרן באמת היה בוש להיכנס למקדש מעוון העגל, ולכן אמר לו משה רבנו: למה אתה בוש?! - אדרבה, לכך נבחרת, כלומר: הדבר הזה עצמו, גרם לכך שנבחרת.