מקצת שבחה

ראשית לימודה היה בספרי הקודש, ומן החכמות החיצוניות, לא למדה כי אם מעט מזער. עד גיל 12 למדה חמישה חומשים מפי אחי אימה - חכם חזקיה לוצאטו וחכם דוד לוצאטו, ובהמשך למדה גם עם מלמדים אחרים 'חובת הלבבות', 'מנורת המאור' וספרים נוספים. בשנת תקס"ד (1804), החלה ללמוד תלמוד מפי החכם בן נדיב מהעיר מנטובא, והעמיקה בלימודה עם דודה חכם חזקיה לוצאטו. מרת רחל מוֹרפּוּרגוֹ, מעולם לא למדה בבית ספר, וידיעותיה אספה ממורים פרטיים, שהגיעו אל ביתם, ללמד את אחיה יצחק, ומן הספרייה הגדולה בשפה העברית, שהניח דודה חכם דוד לוצאטו, ירושה לאחיה יצחק. בנעוריה למדה גם את מלאכת חרש העץ ומלאכת התפירה.

בן דודה, חכם שמואל דוד לוצאטו, שנולד בשנת תק"ס (1800), היה שוקד על הספרייה הגדולה בביתם, ומתוך כך נתרקמו ביניהם קשרי ידידות רבה. הם נהגו ללמוד יחדיו. הוא מעיד כי בשנת תקע"ז (1817), רכש עבורה את ספר הזוהר, ולימים שיבח אותה: 'רחל, אישה חכמה במקרא, בתלמוד ובזוהר, גם אוהבת שיר'.

בשנת תקע"ט (1819) מרת רחל מוֹרפּוּרגוֹ נישאה למר יעקב מורפורגו, סוחר במקצועו, שהיה קטן ממנה בשנה, ונולדו להם 4 ילדים, שלושה בנים ובת אחת. 

בשנת תר"ז (1847) התפרסמו, לראשונה, שניים משיריה בכתב העת העברי 'כוכבי יצחק', שיצא לאור בווינה. שירים אלו התפרסמו בתיווכה של בן דודה, חכם שמואל דוד לוצאטו, אך מאחר ושמה יצא בעולם, החלה מפרסמת שיריה באופן תדיר. כיום, בידינו כ-50 שירים שפרסמה, וכ-20 מכתבים שכתבה למשכילים בני-דורה.

בין משבחיה ומוקיריה, ניתן למנות את חכם יוסף רפאל הלוי, אב בית הדין בקהילת ורצ'לי שבאיטליה, שעבר בעיר טריאסטה, וביקש לדבר עימה. החכם תמה על חכמתה ועל יושר רעיונותיה, ובשובו לעירו, שלח לה מנחת שי, שיר המספר על תהילותיה. כמוהו רבים, והיא ישבה בצניעות בין קירות ביתה, לא ביקשה שום כבוד, ועל כל מידותיה עטתה ענווה, ובכל מכתביה קראה עצמה בשם רמה (ראשי תיבות: רחל מורפורגו הקטנה). 

כל ימיה, עיניה היו מייחלות לראות הגאולה ובניין בית הבחירה. בסוף ימיה ביקשה ללכת כאחת השפחות עם השר מונטיפיורי לירושלים עיר הקודש, לכלות שם את שאר ימי חייה. אהבה את בני עמה בכל כוחה ושנאה את מלכי רוסיה ושריהם, על אשר לחצו את בני ישראל אשר בארצם, וחמדה לראות פדות אחיה מעול הרודים בהם.

בשנת תרכ"ה (1865) חוותה ככל הנראה אירוע מוחי, ומאז גופה נחלש ותודעת המוות שלה נתחזקה, והחלה לכתוב שירים על משמעות המוות והיותו גאולת הנשמה מייסורי החיים. שירה האחרון נכתב בשנת תר"ל (1870) כקינה על מותו של חכם פנחס אשכנזי, מורה הוראה בעיר טריאסטה.

מרת רחל מוֹרפּוּרגוֹ נפטרה ביום ו' אלול תרל"א (1871), ומנוחתה כבוד בעיר הולדתה טריאסטה.

אוסף משיריה ומכתבים מעיזבונה בשם 'עוגב רחל', יצא לאור, לאחר מותה, בשנת תר"נ (1890), בידי חכם יצחק חיים קסטיליוני, רבה שלהעיר טריאסטה, לרגל 100 שנה להולדה. מרת רחל מוֹרפּוּרגוֹ נחשבת למשוררת העברייה הראשונה בעידן המודרני, שנשתמר ספר שירים שלה. כתביה פורסמו מחדש בשנת תשע"ו (2016) בספר 'עוגב נאלם' בידי פרופ' טובה אילן.