'והאמין בה', ויחשבה לו צדקה. ויאמר אליו אני ה', אשר הוצאתיך מאור כשדים, לתת לך את הארץ הזאת, לרשתה' - וזהו שרמז הכתוב: בכל אדם שיש בו אמונה, בזמן צאתו מן העולם הזה, זוכה ורואה פני שכינה. בעת שאדם מאמין בה' ובתורתו כמו שכתוב: והאמין בה' - כביכול הקדוש ברוך הוא מראה לו עוצם שכינתו, כמו שנאמר: ויאמר אליו אני ה' - רוצה לומר: תראה אותי, 'אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים' - שהיא העולם הזה, 'לתת לך' - בשביל האמונה שהייתה בך, 'את הארץ הזאת' - שהיא עולם הבא' - לרשתה.