רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, באשר יטרחו עצמם בעיון התורה, כדי להוציא דבר מתוך דבר, שהוא רמז ודרש וסוד, ולפי הצער - השכר, ובשביל זה יזכה האדם לחיים טובים בעולם הזה, ולחיים נצחיים לעולם הבא. ולכך צריך כל אדם לעורר בקרבו ניצוץ הקדושה והיא יראת שמים, ולטרוח עצמו בתורה, ולהוציא דבר מתוך דבר, וגם לכתוב ממה שחננו ה', וממה שקיבלה נשמתו מהר סיני, כדי לפרות ולהרבות עם ישראל בתורה ובמצוות.
ואם תאמר: אני אכתוב, ומי ילמד בכתיבותיי? משום שכבר יש ספרים רבים בעולם. לא תחוש על זה משום שהקדוש ברוך הוא רואה מה שאתה עושה. אם אתה עושה עבודתך לשם שמים, וכוונתך היא לעשות רצון בוראך, ולקיים גם כן מאמר חכמינו זיכרונם לברכה שאמרו: 'אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו', אז הקדוש ברוך הוא ממציא לך תלמידים הרבה, שילמדו בכל הספרים שבעולם, וגם יבנה להם בתי מדרשות. וזהו שרמז הכתוב. בעת שהאדם מטריח עצמו בתורה להוציא דבר מתוך דבר, אז הקדוש ברוך הוא מיטיב לו בעולם הזה ובעולם הבא. הוא שאמר הכתוב: 'וייטב אלוהים למיילדות' - כלומר מיטיב לאדם, שמוליד מן התורה דבר מתוך דבר בשביל ריבוי התורה.