מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד לשאת ולתת באמונה, שלא ילך עקלקלות להראות חוכמתו.
'אמר רבא: בשעה שמכניסים אדם לדין, אומרים לו: נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה? עסקת בפריה ורביה? צפית לישועה? פלפלת בחכמה? הבנת דבר מתוך דבר?' - שכל השאלות הם על דברי תורה: 'נשאת ונתת באמונה' - אם תלמודו היה באמונה, ולא היה כמו קצת בני אדם, שלהראות שהם חכמים לעולם, הולכים באורחות עקלקלות בדרך לא ישר, להראות שהם חכמים גדולים, ולכן שואלים אם נשא ונתן בתורה באמונה בדרך ישר.
'קבעת עתים לתורה', 'עסקת בפריה ורביה' - גם על התורה, שלא לבד עסק התורה לעצמו, גם לימד אחרים. כמו שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה כי 'אדם לעמל יולד' - ללמוד על מנת ללמד' - הוא ראשי תיבות של תיבת: 'לעמל', שיש שני מיני בני אדם: בני הגוף ובני הנפש. ובני הנפש הם התלמידים, כמו שכתוב 'ואלה תולדות אהרן ומשה', וכן 'אלה תולדות נח, נח איש צדיק' - ופירש רש"י: 'עיקר תולדותיהם של צדיקים'. וזהו שאמר: 'עסקת בפריה ורביה'.
'וצפית לישועה' - שלפעמים אדם יגע הרבה בהלכה, ולא השיג עומק ההלכה כי שגבה, ויש מן המעיינים שכיוון שטרח הרבה בהלכה ולא השיג עומק ההלכה, מתייאש ואינו חוזר עליה עוד, ולא כן יעשה, כי העיון הינו דמות נבואה. ולכן אף על פי שאינך מבין עכשיו, חזור בה פעם שניה ושלישית, ורוח הקדש שורה עליך ותבין הדבר. וזהו שאמר: 'צפית לישועה' וחזרת עליה פעמיים שלוש באמור ה' יתן לי חכמה.
חכם מנחם עטיאה , נר מערבי, חלק שלישי, דף ע"ד ע"ב, דפוס המערב של י. אביקצץ וי"ע צבע, ירושלים, תרצ"ב (1932) מתוך 'החכם היומי'