מקצת שבחו

חכם ציון סופר נולד לאביו חכם כמוס סופר ולאימו רבקה בשנת תרמ"ה (1885) בג'רבה.

ראשית תורתו למד מפי החכם יוסף ברבי, גדל בתורה, והיה לומד עם חברו, ראש אבות בתי הדין בג'רבה, החכם מרדכי אמייס הכהן, ומתכתב עם החכם דוד כטורזא, לימים, רבה הראשי של תוניסיה.

חכם ציון סופר התפרנס מיגיע כפיו, והיה מסור ללימוד התורה בכל עת, שנתפנה מעבודתו. נמצאו בכתב ידו חידושים על הש"ס והתנ"ך, יחד עם דרושים, מוסר והנהגות, שתרגמם לשפה היהודית-ערבית.

נשא לאישה את ע'זיילה לבית סעדון, אחותו של חכם בוגיד חי סעדון, ונולדו להם שתי בנות ושני בנים. בתם כמסאנה נפטרה בחייהם בשנת תר"ץ (1930), ובתם שלבייה נפטרה בשנת תרצ"ז (1937), כחודשיים לאחר מות אביה. בניהם, חכם אליהו סופר וחכם אברהם סופר, לקטו חידושי אביהם, והוציאום לאור בספר 'נווה ציון', בשנת תש"ב (1942), לאחר מות אביהם, בעזרת דודם חכם בוגיד חי סעדון

חכם ציון סופר נפטר ביום כ"ט שבט תרצ"ז (1937), ומנוחתו כבוד בג'רבה.