מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה'
מלמד שהרבה חוכמה לזכות כל אדם להוציא מה שקבלה נשמתו.
'יגדיל תורה ויאדיר' - לפי שאין יכולת ביד האדם, לשבר כח החומר ולהציל האורות מתחת ידו, אלא על ידי עסק התורה וקיום המצוות, ולפי שאין ביד האדם לקיים כל המצוות, כגון מילה ופדיון והרבה דומה לזה, לכן הרבה להם המצוות, אם לא אפשר לומר באלו אפשר לומר באחרים.
או אפשר לומר כדי שיובן מלה 'יגדיל תורה' ולא המצוות, והוא שהרבה להם סדרי חכמות התורה, כדי לזכות כל אדם להוציא לאוויר העולם מה שקבלה נשמתו, במעמד הר סיני, ולא אמרנו לו, אם אמת בדבריו, למה לא גלו רבותינו זיכרונם לברכה בדבריהם, ובזה צדקו דווקא.
חכם מסעוד חי בדוך , מרפא לנפש, דף ב' ע"א , אלכסנדריה, דפוס פרג חיים מזרחי, תרנ"ט (1899) מתוך 'החכם היומי'