אמר הצעיר יהודה למשפחת ביבאס מגלות ירושלים אשר בספרד: כאשר חרב השמד, אותם שרד, כבודם בגולה הורד, ולארצות המערב הפנימי ירד. ומיום בואם שמה בנו לתורה הקדושה יסוד ובנין, ברוב מנין ורוב בנין, והרבו תלמידים וישיבות לאלפים ורבבות ... ומקור חיים עמם ימצא לרוות נפש שוקקה ורעבה מנובלות החכמה העליונה, היא החכמה היושבת למלכות שמים ראשונה ... וגם משאר החכמות שמו בכליהם מנה אחת אפים, אוכל מתוך פסולת מזוקק שבעתים, ומראיהם ומעשיהם - אין די באר כללותיהם ופרטותיהם, כי הליכותם הליכות אלי מלכי בקודש ... והגם כי לאפס הדפוס בארצות ההם לא נתפרסמו בעולם כל שמותם, וכמעט נשתכחו רובי תורתם, מכל מקום מתי מספר אשר מחמת איזה סיבה יצאו ממקומם, האירו ברקיהם תבל מחכמתם, ולקולם נתבסם כל העולם מתורתם, ונראה בעליל כל מעשה תוקפם וגבורתם.