מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות'
מלמד שהספדן של נשים צדקניות מעכבת את הפורענות.
לעולם שצריך לעשות הספד לנשים צדקניות, ככתוב בשרה: 'ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה', ואמרו בגמרא מסכת מגילה: 'רפרם הספיד לכלתו בבית כנסת', ובוודאי שלא הביאו מיטתה בבית הכנסת, אלא עשו לה הספד ראוי לה כפי כבודה. ולפי שלא הספידו למרים כראוי, אלא מיד סמוך למיתתה הוליכוה לקוברה - לזה נענשו 'ולא היה מים לעדה'. וכפי זה אפשר, שאם היו מספידים את מרים, ומרגישים מיתתה להצטער עליה, מתוך ההספד היו זוכים לשוב המים לאיתנם, שהספדם של צדיקים מעכבת הפורענות, כמו שנאמר: 'ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ' - ופירשו חכמינו זיכרונם לברכה, אלו שבעת ימים של אבלו של מתושלח הצדיק, כי הספד הצדיק עיכב את הפורענות. ומכאן מצינו, שהספדן של נשים צדקניות מעכבת את הפורענות.
חכם ישראל בנבנישתי, בית ישראל, חלק ג', דרוש נ"ב, עמ' 622-628. הוצאת העורך (יצחק אדרת), תשע"ה (2015). מתוך 'החכם היומי'