מקצת שבחו

חכם בנימין הכהן ויטאלי נולד לאמו אביגיל ולאביו חכם אליעזר בשנת תי"א (1651) באלסנדריה שבאיטליה. 
גדל בתורה וביראה, והתעמק בקבלת האר"י. בשנת תל"א (1671), בגיל 20, קירבו חכם משה זכות, מגדולי המקובלים באיטליה בתקופתו, והזמינו לעירו וונציה, והסמיכו לרבנות. בסוף שנה זו, שב לאלסנדריה, ונישא לנחמה, בתו של חכם משה כהן-רפא, שהייתה בת-דודתו, ונולדו לזוג לפחות שתי בנות. לאחר נישואיו, עבר לעיר קסאלי, ושימש שם בקודש, במהלכן למד קבלה והלכה מפי רב העיר, החכם המקובל שמשון באקי. 
בשנת תל"ה (1675), בגיל 24, חזר לאלסנדריה ונתמנה לרב העיר. בשנת תמ"ב (1682), נתמנה לרבה של העיר רג'יו (רג'יו אמיליה), ונשא בתפקיד זה למעלה מ-40 שנים עד לפטירתו.
חכם בנימין הכהן ויטאלי נודע כאחד מגדולי התורה ומגדולי המקובלים באיטליה בימיו, וחכמים בולטים בני תקופתו ביטלו את פסיקותיהם מפני שיטתו. תלמידים רבים שלו, שימשו כגדולי חכמי איטליה בדור שלאחריו, ושתי בנותיו נישאו לתלמידיו, שהפכו לחכמים חשובים באיטליה - חכם ישעיהו באסאן, שמילא מקומו לאחר פטירתו כרבה של רג'יו, וחכם מנשה יהושע פאדובה, רבה של מודינה. 
חכם בנימין הכהן ויטאלי חיבר ספרים רבים, חלקם נתפרסמו בחייו, רבים לאחר פטירתו, וחלק מכתביו נמצאים עדיין בכתבי-יד. בין כתביו: 'גבול בנימין' - דרושים, שנדפס לראשונה בשנת תפ"ז (1727) באמשטרדם; 'אבות עולם' - פירוש לפרקי אבות, שנדפס בשנת תע"ט (1719) בוונציה; וכן 'שו"ת הרב"ך', שנדפס, לאחר מותו, בשנת תש"ל (1970) בירושלים ביוזמת הראשון לציון חכם יצחק ניסים. 
חכם בנימין הכהן ויטאלי נפטר בליל שבת פרשת בשלח, י"ז בשבט ת"צ (1730).