'כל השרוי בלא אישה שרוי בלא תורה' - והטיבו אשר דברו, שאל יקח לבך לומר שכיוון שאני עוסק בתורה, מי הכניסני בתגר זה, ליקח אשה ולהוליד בנים, שמוכרח אני לצאת לעבוד כדי לפרנסם, ואני מתבטל מתלמוד תורה. וכעניין בן עזאי שאמר: 'מה אעשה שנפשי חשקה בתורה' - שזה אינו, שהרי לפי דברי הרב 'משכנות יעקב' והרב 'דרכי שלום', זיכרונם לברכה, הוא שכל עוד שמה שיוצא לשוק הוא לצורך פרנסת אשתו ובניו, הרי הוא לו כעוסק בתורה. ואדרבה, אם לא יעשה כן נקרא מבטל את התורה. אם כן זה אומרו: 'כל השרוי בלא אשה' - בטענה שהוא חכם הרואה את הנולד, שמוכרח לצאת לעבוד ומתבטל מן התורה. לזה אף אתה אמור לו: ש'שרוי בלא תורה', שאם תוקע עצמו בסברה זו, ונהפוך הוא שאין לו תורה, כיוון שגורם להיבטל מתלמוד תורה, אם לא יצא לעבוד.