רבי אלעזר בן שמעון, מצא אותו ממונה התופס גנבים, אמר לו: איך יכול אתה להם, האם לא כחיות נמשלו שכתוב: 'בו תרמוש כל חיתו יער'. יש אומרים שממקרא זה אמר לו: 'יארב במסתר כאריה בסוכו', שמא לקחת צדיקים והנחת רשעים. אמר לו מה אעשה מצוות המלך הוא. אמר לו בוא אלמדך איך תעשה, כתב בארבע שעות לחנות, כשתראה אדם שותה יין ומנמנם, שאל עליו. אם תלמיד חכם הוא וישן - הקדים ללימודו. ואם פועל הוא - הקדים לעבודתו. ואם הוא אומן שמלאכתו בלילה - עסק ברידוד. ואם לא - גנב הוא ותפוס אותו ...
וזהו מה שרמז מכח מה שאמר: 'הגידה לי את שאהבה נפשי' - ולא אתפוס אותם. ואז אמר לו, כנס בארבע שעות לחנות. וזהו מה שרמז גם כאן, תבדוק ותראה: 'איכה תרעה' - היאך הוא מרעיתו. ו'איכה תרביץ בצהרים' - לשכב בשינה של צהרים, על איזה סיבה הוא ישן. אם תלמיד חכם הוא הקדים ללימודו, ואם פועל הוא הקדים לעבודתו, ואם לא, גנב הוא ותפוס אותו. ועל איזה סיבה למדו לעשות כן שיכנס בארבע שעות לחנות? - כדי שלא יתפוס צדיקים ויניח רשעים.
וזהו שרמז גם כאן מה שאמר רבי אלעזר בן רבי שמעון, איך לא אלמד שיעשה כן: 'שלמה אהיה' - אני 'כעוטיה' - אור בחושך, צדיקים עם רשעים, שאפשר צדיקים יתפוס ורשעים יניח. וזהו שאמר 'על עדרי חבריך' - שהם הצדיקים. ותיבת 'על' הוא כמו 'ויבואו האנשים על הנשים', וכמו כן כאן אהיה 'כעוטיה על עדרי חבריך' - רשעים עם צדיקים.
והנה בזה שרומז שלמה המלך עליו השלום על ידי השינה של צהרים, כי בזאת תבחנו באיזה דרך הוא הלך והכר יכירנו אם הוא צדיק או רשע, זהו דווקא לימות החול. אבל ליום שבת, אדרבה, זו היא שבחה, ששינה בשבת תענוג. וכן אם החזיק כוס בידיו ומנמנם, שמכוח התענוג בשבת בא לידי שינה. ועל זה רמז תיבת שבת: 'תרביץ בצהרים שלמה', בראשי תיבות 'שבת', שזה האות וסימן לא ניתן להיאמר ביום שבת קודש להבחין אם הוא צדיק או רשע. וכן גם 'תרביץ' גימטרייה 'שבת', שתרביץ שנת צהרים, שזהו התענוג. וכל הסימנים הניתנים להבחין בין צדיק לרשע, הם בטלים לגבי שבת.