מקצת שבחו

חכם יוסף חמיץ, נולד לאמו ולאביו חכם יהודה חמיץ בשנת ש"ס (1600) לערך בוונציה. 

ראשית תורתו למד מפי רבו החכם יהודה אריה ממודנה בישיבתו בוונציה. כשראה שתלמידו נמשך אל חכמת הקבלה, חיבר את ספרו 'ארי נוהם', והקדישו לתלמידו החכם יוסף חמיץ. חכם יוסף חמיץ עבר לפאדובה, ולמד באוניברסיטה פילוסופיה ורפואה, ובשנת שפ"ד (1624), השלים בה תואר דוקטור בפילוסופיה ורפואה. לכבוד מאורע זה, הקדיש לו חכם יהודה אריה ממודנה ספר בשם 'בליל חמיץ' - שירים ושבחים שכתבו לכבודו חכמי איטליה. חכם יוסף חמיץ נסמך לרבנות בידי רבו חכם יהודה אריה ממודנה, והחל להתעמק בחכמת הקבלה. הוא למד קבלה מפי החכם אהרן ברכיה ממודנה, ומאוחר יותר למד עם חכם משה זכות.

חכם יוסף חמיץ נשא אישה ונולדו להם ילדים, עבורם הקדיש את חיבורו בענייני מוסר 'דרך חיים'. בנו חכם יהודה חמיץ ואשתו נפטרו בחייו, והוא אימץ אליו את ילדיהם. 

מחיבורו הגדול 'אור נוגה' שכלל כמה חיבורים בענייני קבלה, נדפס רק החיבור 'יודעי בינה' - פירוש על ספר הזוהר, שהספיק לפרש עד דף ל"ג, ואת יתרתו המשיך חכם משה זכות. הספר נדפס בוונציה תי"ח (1658) יחד עם החיבור 'דרך האמת', שעמד בכתב יד, המיוחס לאר"י עצמו, וחכם יוסף חמיץ שמר אותו בחיבורו 'אור נוגה'.

בסוף ימיו, ביקש לעלות לירושלים ולהקים בה ישיבה. הוא יצא אליה ובדרכו שהה כמה שנים באי זאנטי (זקינתוס) שביוון, וככל הנראה לא הצליח לבסוף לעלות לירושלים.  

חכם יוסף חמיץ נפטר בשנת תכ"ח (1668), בדרכו לארץ ישראל. יום פטירתו אינו ידוע לנו, אנו מציינים אותו ביום כ"א חשוון, יום בו חתם נחמיה שמואל ליבאוויטץ על ההקדמה לספר 'שרידים: מכתבי הפילוסוף הרופא והמקובל, רבי יוסף חמיץ' שיצא לאור בירושלים בשנת תרצ"ז (1937) יחד עם הספר 'בליל חמיץ'.