'כמה עליונים פתגמי תורה. כמה יקרים הם. תאבים הם למעלה. תאבים הם לכל, בגין שהם שמו הקדוש' - הוא פשט רמז דרש סוד, כי זהו עניין אומרם, מה שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה: 'בכל יום יהיו בעיניך כחדשים' - שכן ימצא תמיד חידושים וכולי. וגם זה פשט פשוט בפסוק: 'הנחמדים מזהב' - פירוש: כי אין חמדה לאדם במה שיש לו כבר בידו מן הזהב, אבל התורה שכבר למד - חומד אליה מפני חידושיה בכל יום, ובהם שייך החמדה, שיודעת נפשו שתמיד יתחדשו לה חידושים.