מקצת שבחו

חכם יוסף שלמה דלמדיגו (הרופא), נולד לאמו ולאביו חכם אליהו בשנת שנ"א (1591), בעיר קנדיה שבכרתים.

ראשית תורתו למד מפי אביו בעירו קנדיה. שם למד גם חכמות כלליות וידע לטינית, יוונית ואיטלקית. 

בשנת שס"ו (1606), בגיל 15, נסע ללמוד באוניברסיטת פאדובה שבאיטליה. שם למד רפואה, מתמטיקה, אסטרונומיה ופילוסופיה. בין מוריו בפאדובה, היה גלילאו גליליי, אותו כינה 'רבי' בספרו אֵילִם.

בשנת שע"ג (1613) סיים את לימודיו, חזר לעיר מולדתו קנדיה, והחל לעסוק ברפואה לפרנסתו. שם משפחתו דלמדיגו, נגזר מהמילה 'דל-מדיקו' בלטינית, שמשמעותה הרופא, וכך גם כונה בשם 'יש"ר מקנדיה' - חכם יוסף שלמה רופא. בקנדיה הוא נשא אישה ונולדה להם בת אחת, אך אשתו נפטרה לאחר שלוש שנים.

חכם יוסף שלמה דלמדיגו החליט לצאת למסע ברחבי העולם לבקש חכמה ודעת. בשנת שע"ו (1616) הגיע לקהיר. פגש במלומד המוסלמי עלי בן רחמדן, שהיה מורה באוניברסיטת קהיר. בשנת שע"ח (1618) נסע לקושטא, שבתורכיה, בדרכו לעיר נתוודע אל המקובל והפילוסוף חכם יעקב בן נחמיאש, ממנו למד את חכמת הקבלה. מקושטא נסע לעיר יאשי, שהייתה בנסיכות מולדובה (כיום ברומניה). שם פגש את חכם שלמה בן ערבי - רבה של העיר, שהיה מקובל ורופא חשוב. 

בשנת ש"פ (1620) עבר לנסיכות ליטא, והפך להיות רופאו האישי של נסיך ליטא, הדוכס יאנוש רדזיוויל. בליטא הקים בית מדרש, והעמיד תלמידים. בשנת שפ"ד (1624), עבר לעיר האמבורג שבגרמניה. שם שימש אב בית-דין, ודרשן בקהילה הספרדית של האמבורג. בתקופה זו חיבר את ספרו המפורסם 'מצרף לחכמה', בשבח הקבלה. בשנת שפ"ח (1628) עבר לאמשטרדם, שם שימש אב בית-דין ודרשן בקהילה הספרדית. הוא התיידד עם חכם מנשה בן ישראל, רב קהילת 'נווה שלום', שעודד אותו להדפיס את כתביו בבית הדפוס שלו. 

בשנת שצ"א (1631), נסע לעיר פרנקפורט שבגרמניה, ושימש רופא הקהילה במשך כמה שנים. לקראת סוף ימיו, שאף לעלות לארץ ישראל, ובדרכו אליה עבר לעיר פראג, ובה נפטר. 

חכם יוסף שלמה דלמדיגו אסף לספרייתו כ-7,000 ספרים וחיבר 25 ספרים בכל ענפי התורה. רובם נותרו בכתב ידו, ולא נדפסו. בין כתביו הידועים: ספרי הקבלה - 'מצרף לחכמה' ו'נובלות חכמה', שנדפסו בשנת שפ"ט (1629) בעיר בזל; ספרי אסטרונומיה, מתמטיקה ואלכימיה - 'תעלומות חכמה' - ספר אֵילִם, שנדפס בשנת שפ"ט (1629) באמשטרדם; ספר בענייני אמונה - 'גן נעול' וחידושים במתימטיקה בחיבור 'באר שבע'.

חכם יוסף שלמה דלמדיגו נפטר ביום י"ד בתשרי תט"ז (1655), בערב חג הסוכות, בגיל 64, ומנוחתו כבוד בבית הקברות היהודי העתיק בפראג.