'לא תבערו אש בכל מושבותיכם' - הוא שלא יכעוס, שעל ידי הכעס מוקיר אש של גהינם, ואדרבה יהיה שלום בחילם, ועל ידי זה 'לא תבערו' בגיהנם 'ביום השבת'. ותיבת 'השבת', ראשי תיבות למפרע: תהיו במנוחת שלום השקט. וגם בא לרמוז 'לא תבערו אשר בכל מושבותיכם' - כלומר שלא תכעסו בין בחול בין בשבת, בעבור שתהיה לכם מנוחה בעולם שכולו שבת. וזהו: 'ביום השבת' - כלומר בעבור יום השבת הידוע, שהוא עולם שכולו טוב. וקל להבין.
ועדותי במרומים, כי אחרי כתבי ראיתי במוסר של"ה והגהות שכתב, וזה לשונו: 'לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת', רומז לאש המחלוקת ואש הכעס, שצריך האדם ליזהר שלא לבער אותו עולמית, ומכל שכן ביום השבת קודש, שאין בוער בו אש של גיהנם, והכועס בשבת או עושה מחלוקת, חס ושלום, גורם להיות אש הגהינם בוער בו, לא עלינו.