אפילו גזר והנהיג המלך על הכלל ועד ישראל בכלל, כל זמן שיכול ישראל לכוף את חברו לדון בדין תורה - כך דנים, ואין דנים אותו בדין המלכות. וכן ממש הוא בעירנו, שאין צוויו של הדוכס, אלא לערכאותיהם לדון כמצוותו לכל הבא לפניהם, אבל אינו מכריח לדון כך ...
במקום שהמלך נותן רשות לדין בדינינו, נסתלק מעלינו הדין לפיו יש לדון כדין המלכות באיזה דין שיהיה, ואין לדון אלא כפי תורתנו הקדושה ותולדותיה.