'וכי ימוך אחיך' וכן בהמשך 'וכי ימוך אחיך עמך', 'וחי אחיך עמך' - נראה לעניות דעתי זה שנקט בכל העניינים האלה לשון 'אחווה' - לומר שבעת צרת איש מישראל, יחשוב אדם כאילו הוא אחיו ממש, ועל ידי זה יכמרו רחמיו עליו, לרחם עליו, ולהצילו מצרתו באיזה אופן שיוכל. ...
'וחי אחיך עמך' - יש לדקדק מהו 'עמך' שנאמר, ודי לי לומר 'והחזקת בו גר ותושב - וחי' - ונראה לעניות דעתי, שהכוונה בזה הוא שמה שאני מצווך להחזיק באחיך ולהחיות, והיינו כשיש לאל ידך לעשות שתיהן, דהיינו: להחיות עצמך, ולהחזיק ביד אחיך, אבל אם אינך יכול לעשות שתיהן, כגון שאתה דחוק, ודייך להפקיע את עצמך, אז אתה פטור, ש'חייך וחיי חברך - חייך קודמים'.