מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מלמד שצריך להאכיל העניים - כל הרעב ולא לקיים המצווה.
'כל דכפין ייתי ויכול' - ויש מפרשים, שממה שתלה הדבר ברעבים, ולא תלה הדבר בקיום המצווה, יראה שהוא כנגד עניי אומות העולם.
כי לפי שצריך להאכיל עניים, שלא הכינו לחג הקדוש, כי רבה היא הכנתו, וקשי הוצאותיו, לכן הכריזו לעניים שיבואו לאכול על שולחנם. כמו שכתב הרד"א ז"ל בשם הגאונים אמרו חז"ל: 'מפרנסים עניי גויים עם עניי ישראל' - לזה אמר: 'כל דכפין' - כל הרעב, ולא לקיים המצווה, יבוא ויאכל. ...
וכשרבו אחר כך שכנים רבים מעניי אומות העולם, ואי אפשר לעמוד בכך, לכן לא הניחו עוד דלתותיהם פתוחות לרווחה כמקודם, לכן חזרו לפרנס עניי ישראל בביתם.
חכם שאול הכהן, ערבי פסחים דף ו עמ' א , דפוס דוד עידאן, ג'רבה, תרע"ז, (1917) מתוך 'החכם היומי'
