'אמר רבי יהושע בן לוי: חש בראשו - יעסוק בתורה שנאמר 'כי לוית חן לראשך', חש בגרונו - יעסוק בתורה, שנאמר 'וענקים לגרגרותיך', חש במעיו - יעסוק בתורה, שנאמר 'רפאות תהי לשרך', חש בעצמותיו - יעסוק בתורה, שנאמר 'ושיקוי לעצמותיך', חש בכל גופו - יעסוק בתורה, שנאמר 'ולכל בשרו מרפא'. - שחש ראשו של אדם או גרונו ואפילו כל גופו, חיוב מוטל עליו לעסוק בתורה. ואדרבה, עסק התורה היא רפואה לו. וכעת זה אומרו: 'אל תברח מדברי תורה' - כלומר שלא רק כשהאדם הוא בריא, שחיוב מוטל עליו לעסוק בתורה, כדי שיעורו יומם ולילה, אלא אפילו בעת שחש ראשך או גרונך ואפילו כל גופך, אפילו כך אל תברח מדברי תורה. ועל זה שאול שאל בעצה למה? - כלומר, שברור כשהאדם בריא מובן שחיוב מוטל עליו שלא יברח מדברי תורה, אך בעת שחש ראשו של אדם או כל גופו למה? - ולזה באה התשובה בעצם 'כי ממנו תוצאות חיים' - כלומר שאדרבה על ידי עסק התורה 'ממנו תוצאות חיים', והרפואה באה לו על ידי עסק התורה, וכמו שנאמר בגמרא. וזהו שסיים בדבריו ואמר: 'ללמדך שמדברי תורה יוצאים חיים' - כלומר שאפילו באופן הזה שחש כל גופו, יוצאים חיים לעולם, כי אדרבה בזה שהוא עוסק בתורה, רפואה וחיים באה לו ככל האמור.