מקצת שבחו

חכם יהודה פרץ נולד לאביו יוסף ולאמו רחל כנראה ברגוזה שבסיציליה.

משפחת פרץ, מיוחסת לדוד המלך, ממגורשי קסטיליה, שהתיישבו בעיר דאדיש, בגבולה של מראקש. סבו של חכם יהודה פרץ, שביקש לעלות עם משפחתו לארץ ישראל, הגיע לתלמסאן באלג'יר, ומשם עבר לתוניס אך בשל המלחמות באזור, לא המשיך במסעו. אביו של חכם יהודה פרץ הגיע לאיטליה לצורך מסחר, ונשא לאישה את מרת רחל בת חכם שלמה שמעיה דילוצינה, והשתקע שם. 

חכם יהודה פרץ נשא לאישה את מרת אסתר, נכדתו של חכם מיכאל הכהן משאלוניקי, מחבר 'מורה צדק'. 

חכם יהודה פרץ, יצא לאלכסנדריה באוניה אך ספינתו נטרפה. הוא הצליח להציל עצמו בסירה, ולהגיע לחופי נאפולי, שהייתה בשליטת מלך ספרד. בשל היותו יהודי הוא נאסר ונגזר עליו מוות בשריפה, אך בחסדי ה', לאחר שנה בכלא הוא שוחרר ממאסרו, ונדד בחוסר כל עד הגיעו לעיר ליוורנו, ומשם עבר לוונציה. 

בוונציה, שירת בקודש בתלמוד תורה אשכנזים תחת ראש הקהל, החכם יצחק קאוואליירו, ועסק בהוצאה לאור. בשנת תס"ז (1707) הוציא לאור בוונציה את מחזור 'קריאי מועד' עם הקדמתו החתומה בשם מארגוזה, ובשנת ת"ע (1710) הוציא לאור בוונציה את ספר 'שער רחמים', ובו הביא את סדר עבודת בית המקדש של חכם מנחם די לונזאנו, ושל חכם מנחם עזריה מפאנו, ועוד שלושים תפילות ופרקי שירה. 

בשנת תע"א (1711) הוציא לאור את הספר 'רזא דייחודא' של מי שנחשד בשבתאות, חכם נחמיה חייא חיון עם הסכמות רבני ונציה. במלחמתו של חכם משה חאגיז כנגד השבתאות, טען חכם משה חאגיז במכתב לחכם שמשון מורפורגו, רבה של העיר אנקונה, כי חתימות אלו זויפו ע"י חכם יהודה פרץ.  כך או כך חכם יהודה פרץ, שביקש להוציא לאור את החיבור 'נחל איתן' של חכם יצחק קאוואליירו, יחד עם ספר הדרושים שחיבר בשם 'פרח לבנון', נדד בין ערי אירופה - פראג, וינה ולבסוף בשנת תע"ב (1712) הוציא לאור את ספרו בברלין. 

בערוב ימיו חכם יהודה פרץ, כנראה, הגיע למרוקו, לעיר דאדיש, מקום מושבם של בני משפחת פרץ, ושם נפטר. אין אנו יודעים את יום פטירתו. אנו מציינים אותו ביום א' ניסן, יום בו סיים לכתוב את ספרו 'שער רחמים'.